Search
Generic filters

על מגוון תנועתי ואסטרטגיות לשייכות

דן בן שלוש. הוא כבר מזמן הולך באופן עצמאי, מתיישב על השטיח, ואפילו למד לטפס על כסא ולשבת. דן כבר עושה כל מה שעושים ילדים אחרים בני גילו. אבל דן ילד מיוחד. הוא אמנם יודע  ללכת אבל רק בבית או בגן כשהשטח פנוי וריק ממכשולים. מזמן למד לשבת, אבל רק בצורה אחת. הוא אפילו מטפס ומתיישב על כסא אבל רק על הכסא הכחול שבחדר שלו, זה עם הידיות. דן עושה כל מיני דברים אבל רק בדרך אחת. התנאים בהם דן יכול לתפקד באופן יעיל ובטוח, מאד צרים. (אם הסביבה מתאימה לדן הוא יוכל להשתמש ביכולות שלו ויוכל לתפקד אבל אם לא, דן מנסה שוב ושוב בדרך האחת שהוא מכיר, נופל שוב ושוב, נחבל מדי פעם ולא פעם מוותר).  לדן חסר אחד המרכיבים החשובים ביותר בהתפתחות – המגוון התנועתי. מגוון תנועתי הינו היכולת לבצע פעולה מסויימת באופנים שונים בהתאם לתנאי הסביבה.

את המושג מגוון תנועתי אפשר להעביר, ואפילו בלי תרגום, לשפת הטיפול האדלריאני. עפ”י התיאוריה האדלריאנית, לכל אינדיבידואל סגנון החיים הייחודי לו, שהתפתח והתבסס בילדותו המוקדמת. שם יצר לעצמו את האסטרטגיות לשייכות שילוו אותו בהמשך חייו. אסטרטגיות אלה לעיתים יתאימו וימלאו את התנאים לשייכות ויאפשרו תפקוד מיטבי. לעיתים יתאימו באופן חלקי, רק באחת או שתיים ממשימות החיים ולעיתים יתברר שהן אינן מתאימות עוד ובעצם מקשות מאד על התפקוד וגורמות מצוקה, נפילות חוזרות וכאב.

הטיפול של דן כולל בעיקר הזדמנויות לתרגול בתנאים שונים, כשהוא לומד בהדרגה, תוך כדי התנסות עם השגחה ועזרה, כיצד להתאים את התנועה שלו לתנאי סביבה שונים. כך למעשה גדל בהדרגה המגוון התנועתי העומד לרשותו שיאפשר לו תפקוד בתנאי סביבה שונים.  בטיפול עפ”י גישתו של אדלר, ממש כמו בטיפול בהתפתחות הילד, לאחר שזוהו סגנון החיים והאסטרטגיות לשייכות, נוכל לפעול לקראת הרחבת הסגנון והגמשת האסטרטגיות כך שיוכלו להתאים לחיים הבוגרים בשלושת מעגלי החיים.

מאת שירה הרפז, בוגרת ביה”ס לפסיכותרפיה במכון אדלר, פיזיותרפיסטית התפתחותית, מטפלת בשילוב אומנויות M.A  ומנחת קבוצות.

דילוג לתוכן