Search
Generic filters

מידע – כללי

ניווט מהיר

הרצאות וסדנאות לקהל הרחב

סמינר בנושא: "מטאפורות בטיפול אדלריאני "

המטאפורות שאנו מייצרים משקפות את תפיסותינו הסובייקטיביות לגבי מי אנחנו , מהו העולם ומהי החוויה העכשווית שלנו בחיים . אחד מהכלים המרכזיים בהם אנו משתמשים בטיפול אדלריאני, הינו זיכרונות מוקדמים, המשמשים כמטאפורות לסגנון חייו ולמציאות חייו של המטופל. סמינר זה יעסוק ביכולת שלנו כמטפלים להבין את המציאות הסובייקטיבית של המטופל גם באמצעות מטאפורה שאיננה זיכרון ילדות, ובכך נרחיב את ארגז הכלים הטיפולי. המרחב המטאפורי מעודד, מזמין מודעות, תובנות והזדמנות לבחירת פעולה חדשה. במרכז הסמינר הדגמה ותרגול, של תהליך שפיתח ד"ר ריצ'ארד קופ לעבוד עם מטאפורה המיוצרת על ידי המטופל, שמטרתו לייצר אפשרויות חדשות עבור המטופל. במהלך הסמינר נחשף לעוצמה של השפה המטאפורית בטיפול ונחווה את קסם השפה המטאפורית של האחר, ביחד. מיה לויט פרנק MA.PCC חברת סגל ביה"ס לפסיכותרפיה במכון אדלר, מנהלת ביה"ס לאימון במכון אדלר, חברת סגל באיקאסי, חוקרת זיכרונות מוקדמים ותרבות במסגרת דוקטוראט באוניברסיטת חיפה.

מטרה היא כתר מאת קארן ברמן אלון

על פי התפיסה האדלריאנית גם הרגש הוא מטרתי. כלומר, באופן לא מודע האדם מגייס רגש שיתמוך במטרה שלו ולא ההיפך, כפי שנהוג אולי לחשוב. באימון אדלריאני , המטרות הסמויות של המתאמן הופכות לגלויות וזה מאפשר לו בחירה מודעת ומושכלת גם של המטרות שחשובות לו וגם של המחירים והרווחים שבצידן. כך המתאמן נחשף לאפשרויות חדשות שקודם לכן לא ראה, ויכול עכשיו לבצע שינוי שינכיח איזון חדש בחייו. קארן ברמן אלון MA מטפלת ומאמנת אדלריאנית מטפלת באומנות, מדריכה ומנחה לקריאת המאמר המלא יש ללחוץ על הכותרת
באיזה ארגון שווה לעבוד?

באיזה ארגון שווה לעבוד? מאת ענת זגגי איל

פעמים רבות אני נשאלת: ״באיזה ארגון שווה לעבוד?״ , ״מה חשוב לבדוק לפני שאני נכנסת לעבוד בחברה מסוימת?״ אז בנוסף לפרמטרים של עניין בתפקיד, תגמול ונוחות, אני מציעה לבחון ארבעה פרמטרים נוספים, שמעידים על כמה הארגון משקיע באנשים שלו ומטפח אותם. בדיקת הפרמטרים הללו, יכולה להוביל למציאת מקום עבודה שיהיה עבורכם בית בדיקת הפרמטרים הללו, יכולה להוביל למציאת מקום עבודה שיהיה עבורכם בית: 1) ארגון - מיהם המנהלים ומהי התפישה המובילה שלהם? 2) השקעה וטיפוח - עד כמה העשייה בארגון נובעת מתוך ההבנה שהאדם הוא ייצור השואף להתפתחות ולתחושת שייכות, ולכן נאפשר לו ללמוד, לגדול ולהגשים את עצמו? 3) אנשים - עד כמה רווחת בארגון ההבנה, שלכל עובד יש חיים שלמים בנוסף לעבודה, ועד כמה מתאפשר איזון בין העבודה לבין שאר פלחי החיים? 4)”שלו" - עד כמה הארגון מבין שהעובדים הם המשאב העיקרי שלו והבסיס להצלחתו? היות ורוב העזיבות של מקום העבודה הן בגלל המנהל הישיר, אני ממליצה למתאמניי, לדייק בבדיקתם ובשאלותיהם גם לגבי המנהל העתידי שלהם ולא רק הארגון.

רווח, רווחה ומרווחים מאת שלומית אבני

״כמה הייתי רוצה להשיג רווחה אישית בחיי״ מי מאיתנו לא שמע את המשפט הזה? ומי מאיתנו לא יכול להתחבר אליו? אבל איך מייצרים ׳רווחה נפשית׳? והאם זה לא דבר ש״או שיש לך אותו או שאין״? רווחה באה מהמילה רווח – מרווח. אז איך יוצרים מרווחים? אימון אישי למשל הוא הזדמנות לייצר מרחב מתבונן על העשייה שלנו. עצם העצירה בשיחת האימון מייצרת מרווח, שאליו מצטרף הרווח שאנו חווים מההתבוננות על ההתקדמות שלנו. אבל אפשר גם לייצר מרווחים בעצמינו. למשל: - לשים לב לכל הדברים הקטנים והטובים שקרו לנו היום. - להחליט לעשות את מה שאני עושה עכשיו הכי טוב שאני יכול ולהעריך את עצמי על זה. - להודות למי שנמצא שם עבורי (תמיד יש למי). - לתת משהו מעצמי לאדם אחר.

איך תדעי שאת בדרך לשינוי קריירה? מאת דנה חורב אלדן

הרבה לפני שאנו מקבלות החלטה לשנות קריירה או מקום עבודה, ובטח לפני שאנו נוקטות פעולה בנושא, מתקיים במוחנו שלב מוקדם, לא מודע, שיכול להצביע על התכווננות לקראת מהלך כזה: שלב הטרום-הרהור. בשלב זה אנו חשות חוסר שביעות רצון מהעבודה הנוכחית, אבל אין לנו עדיין מחשבה אמיתית על שינוי. האם כל שלב של טרום-הרהור יסתיים בשינוי, שיוביל להעלאת שביעות הרצון מהקריירה? בהחלט לא. כדי שזה כן יקרה, נדרש ידע, אבל לא מהסוג שאפשר למצוא בגוגל. הידע הנדרש להוביל מהלך של שינוי מוצלח, כרוך בהעלאת המודעות לגבי מי את, מהם תחומי העניין שלך, מה הכישורים שלך, מה מצית בך התלהבות ומה גורם לך להרגיש תחושה של סיפוק ומשמעות. עלייך להכיר היטב את אבני היסוד שמרכיבות את הזהות המקצועית והאישית שלך. מה הקשר בין זה לבין בית-הספר למאמנים במכון אדלר? בלימודי אימון אישי אדלריאני, תעברי תהליך התומך בשינוי שאת רוצה לעשות, שינוי שיוביל להעלאת שביעות הרצון. מעבר להקניית מיומנויות מקצועיות של מקצוע האימון, מהווים הלימודים תהליך אישי משמעותי של התבוננות.

"מחר כך " מאת מיטל הושמנד

אחד הפיתויים הכי גדולים, זה לקחת משימה שאין לנו כח בשבילה היום ולדחות אותה למחר ואז לעוד מחר ובמילים אחרות - לדחות אותה למחר-כך. אז איך הופכים את ״מחר כך״ ל-״לגמרי היום״? אם יש לכם דרך לעשות על זה שיחת אימון, כזאת שעוזרת לתת מענה לפחדים ולמחסומים האנושיים הכל כך טבעיים האלה, מה טוב! ועד שתגיעו לזה, יש כלי אימוני שיודע להפחית את הפחדים בלי שיחה. הכלי הוא לפרק את המשימה לחלקים ממש קטנים.

להגשים את הייעוד שלי מאת ענבל מבס

כל תפקיד חדש שנכנסתי אליו, התחיל בריגוש ובהתלהבות גדולה, אבל די מהר עברתי לריב בבוקר עם השעון המעורר, לספור את הימים עד החופשה הבאה ואפילו להיות חולה לא מעט, כדי שיהיה לי תירוץ להשאר בבית. הבנתי שאני לא רוצה להמשיך כך יותר, אבל גם הפעם היתה רק בעיה אחת - לא ידעתי מהו הדבר האחר שאני כן רוצה לעשות. במקרה או שלא במקרה הגעתי במהלך חופשת הלידה שלי למכון אדלר ואני זוכרת היטב את הרגע שבו התיישבתי בפעם הראשונה בשיעור על התיאוריה האדלריאנית. הרגשתי כאילו מישהו מתמלל לי את המחשבות וחוויתי תחושת שייכות מדהימה. הבנתי שהגעתי הביתה. בסוף תהליך ההכשרה שלי בבית הספר למאמנים, אזרתי אומץ ונטשתי את העולם המקצועי הקודם שלי. פתחתי משרד עצמאי ללווי ולאימון עסקי – והיום אני מגשימה את היעוד שלי, כשאני עוזרת לאנשים אחרים לעבור את התהליך שאני עצמי עברתי ולעשות שינוי בעולמם המקצועי. זו תחושה מרגשת של קימה בבוקר ואני מאחלת זאת לכל אדם.

If you love your work YOU DON'T have to work a day in your life אלכסנדרה בריל -ללצ'וק

מה אתם עושים כשיש לכם משהו שחשוב לעשותו, אך אתם לא במיטבכם? לי זה קרה ממש לאחרונה. יומיים לפני שהייתי צריכה להעביר סדנת ״אומנות בתהליכי אימון”, הרגשתי לא במיטבי מבחינה פיזית, אך למרות זאת מצאתי את עצמי ממשיכה עם המשימות בהתלהבות כרגיל. ״איך זה ייתכן?״ הרשיתי לעצמי לעצור ולחשוב, אחרי שהסדנה נגמרה. מסתבר שכאשר עוסקים בייעוד, מצליחים להתגבר על די הרבה מכשולים בדרך. איך אני יודעת זאת? יש רמזים. אז מה אתם ממש אוהבים לעשות מבלי לשים לב שהזמן עובר? להגיע לייעוד שנכון עבורנו לוקח זמן ודורש תהליך של התבוננות עצמית ובדיקות רבות. איך עושים זאת עבור עצמנו ועבור אחרים, ניתן ללמוד בבית הספר לאימון של מכון אדלר.

"תעשי – רק מה שאת אוהבת…" שרה גלי עטרי, אבל האם זהו באמת סוד האושר ? מאת סמדר סלע

את המשפט הזה, בגרסאות שונות, אני שומעת לא פעם מפי המתאמנים שלי, שרוצים ״להפסיק לדפוק חשבון״ או ״לשים את עצמי במרכז״. אבל אם נעשה רק מה שאנו אוהבים, האם באמת נהיה מאושרים? חישבו על רגע בו הרגשתם אושר של ממש, אולי אפילו תחושה של גאווה וסיפוק. עכשיו נסו להיזכר מה קדם לרגע הזה? האם התשובה היא: "עשיתי רק מה שאהבתי" ? כנראה שלא. במבט לאחור, הרגעים בהם הרגשנו טוב עם עצמנו, מתגלים דווקא כרגעים בהם היינו משמעותיים עבור האחר, או לכל הפחות כרוכים בו. לפי התיאוריה האדלריאנית, שהיא גם תיאוריה פסיכולוגית וגם תפיסת עולם ערכית, ככל שנהיה מעורבים יותר בנתינה, בעשיה למען האחר ובלקיחתו בחשבון, כך נרגיש משמעותיים יותר ובעלי ערך. ולא, לא מדובר בדברים גדולים בהכרח. מספיק לחייך לאדם שמולך במעלית, או להחזיק דלת פתוחה כך שגם השני יוכל להיכנס, כדי להרגיש תורמים ונתרמים. כמנחה בבית הספר למאמנים של מכון אדלר, אני יודעת שמעבר לכלים ולמיומנויות האימוניות, חשוב ללמד את הסטודטנים, ״המאמנים של המחר״, גם להנכיח ערכים שנובעים מתפיסת עולם חברתית, שכן ככל שאלה ינכחו יותר בחיינו, כך תגדל הרווחה הנפשית שלנו, של המתאמנים שלנו ושל הסביבה כולה.
זמינים לכל שאלה
לכל שאלה אנו זמינים עבורכם
דילוג לתוכן