Search
Generic filters

אימון

ניווט מהיר

איך משתמשים בתיאוריות אריסטוטליות בנות 2400 שנה באימון

פסל אריסטו

על הקשר בין אימון לבחירה ואהבה…

המודל הרומנטי של ימינו הוא מודל חדש יחסית. אם בעבר, ההורים היו אלה שקבעו עם מי יתחתנו ילדיהם בהתאם לשיקולים כלכליים ומעמדיים, הרי שהיום התפיסה הזוגית נשענת על בחירה מתוך התאהבות ואם לא די בזה, הרי שבכל רגע נתון גם קיימת האופציה להפרד ולהינשא שוב לאדם אחר. כך שעם הבחירה והחופש לבחור, באה גם האחריות. אבל מה זה אומר ״להתאהב?״ הלן פישר, אנתרופולוגית חוקרת אהבה, טענה שאהבה היא תוצר של שילוב בין שלוש מערכות: מערכת התשוקה- שמטרתה היתרבות. מערכת התאהבות רומנטית -שמטרתה יצירת קשרים. מערכת התקשרות- שמטרתה הישארות בקשר ארוך טווח. פרויד, אבי הפסיכואנליזה טען שאנו מתאהבים באדם שמזכיר לנו משהו מהעבר, ולכן אנו מגיבים אליו באופן לא פרופורציונלי ובעוצמה רבה. הנדריקס, הפסיכולוג שייסד את ׳גישת אימאגו׳, חילק את ההשפעה בין העבר להווה, אך גם הוא נתן משקל רב יותר לחוויות הילדות. ואילו אלפרד אדלר, אבי הפסיכולוגיה החיובית, טען שאנו בוחרים להתאהב בבן זוג שאנו מאמינים, באופן לא מודע, שיסייע לנו להשיג לעצמנו תחושת ערך, בהתאם לתנאי השייכות שלנו. בין כל בני זוג מתקיים חוזה פסיכולוגי סמוי. כששניים נפגשים, הם חותמים בסתר על הסכם שחלקו מודע ומתייחס לסעיפי מראה, מוצא ומקצוע, אך חלקו המשמעותי יותר אינו מודע והוא זה שנותן מענה לתנאי שלי להרגיש בעל ערך. בתהליך אימון ליצירת זוגיות בגישה האדלריאנית, מתבצעת חקירה בה מעלים למודעות גם את השאלות הבאות: איך נראית מערכת זוגית מיטבית עבורי? איזה ערכים ארצה שיבואו לידי ביטוי בזוגיות? איך אני יכול לקדם זאת? אנו חושפים סעיפים סמויים בחוזה הזוגי העתידי שלנו, מבינים מה באמת חשוב לנו ומשפיעים בכך על היכולת שלנו לבחור ממקום מודע שמתייחס לצרכים הרגשיים המשמעותיים לנו, אלה שלא פוגשים ״ברשימת המכולת״. פנינה שקלים מאמנת ומדריכה מוסמכת בית ספר לאימון מכון אדלר

מה הקשר בין מדד תחושת הערך עצמי לאימון אישי?

“אין לי מושג כיצד קיבלתי את התפקיד הבכיר”, “כולם אומרים שאני אמא נהדרת, אבל אני יודעת שאני ממש לא”, “יש לי הכל ואין לי כלום”… משפטים אלו נשמעים מפי אנשים בעלי תכונות מרשימות ו”קבלות” על הצלחות. מה הסיפור שלהם? מה הם לא רואים? אז זהו שהם כן רואים, הם רואים את “חצי הכוס הריקה” ועליה הם מבססים את תחושת הערך העצמי ומתעלמים מכל מה שבעיניהם מובן מאליו: היכולות, החוכמה, ההישגים המוכחים, התארים הגבוהים, התפקידים הבכירים וכו’ שהיו אמורים להעלות את ערכם בעיני עצמם. בשביל להגשים מטרות עלינו לעשות פעולות בתנאים של אי וודאות (נצליח או שלא?). כאשר מדד תחושת הערך גבוה דיו, נהיה מוכנים לסכנו והפוך מכך וזה למעשה ההבדל בין מי שמנסה למי שלא. כמאמנת אישית שעוזרת למתאמנים להגשים מטרות, אני דואגת לשמר את המדד הערך של המתאמן גבוה לאורך כל הדרך, לפי העקרונות הבאים: הדגשת המשאבים והיכולות באמצעות עדויות התייחסות לכישלונות כהזדמנות להפקת למידות ניהול שיח שמתמקד בחיובי וברצונות חגיגה של כל התקדמות קטנה כגדולה מיקוד בתרומה ובהשפעה על הסביבה כאשר האמונה שלי בו, גדולה מהספק שלו בעצמו, מרגש אותי כל פעם מחדש להיווכח בתהליכים שמתרחשים כשמד תחושת הערך עולה, כמה אומץ אמונה ואופטימיות מתלווים אליו וכל מה שלא היה אפשרי הופך לאפשרי ואפילו קל. ומאחר ומאמן “מקיים בעצמו את המחשבות והדיבורים”, אני משתמשת במיומנויות הללו גם כלפי עצמי בכל פעם שמד הערך העצמי שלי מתחיל להנמיך גובה. דליה כריסטוף מנחה, מאמנת ומדריכה-בית ספר לאימון מכון אדלר
מנהלת
שחקניות

על אימון מתבגרים ואיך הופכים כשלון לשיעור

לפני כמה ימים, בתי הבכורה חזרה מבית הספר והודיעה בקול חלש ושבור: ״אני גרועה בכדורגל, פספסתי היום את כל ההזדמנויות להבקיע גול והבנים ששיחקו איתי התאכזבו וכעסו. אין לי את זה, אני פורשת..״ לבי נחמץ, אני יודעת כמה היא אוהבת לשחק כדורגל וכאב לי לראות את העצב בעיניה. אבל אז הזכרתי לעצמי שיש כאן הזדמנות נפלאה ללמד אותה שיעור חשוב בלהיכשל. הרבה ילדים וגם מבוגרים מאמינים ש – ״או שיש לי את זה או שלא״. אם הם נכשלים, מבחינתם זה מעיד על כך שהם לא טובים והם בוחרים לפרוש. האמונה הזו מונעת מהם להמשיך ולנסות שוב ושוב, להשקיע, להתמיד או כמו שצ’רצ’יל הגדיר הצלחה: ״לעבור מכישלון לכישלון בהתלהבות״. בתהליכי אימון עם מתבגרים אני מעודדת את הנערות והנערים להסתכל על הטעויות ועל הכישלונות שלהם מזווית אחרת – אם נכשלתי זה רק אומר שאני לא מאומן מספיק או שיש דרך אחרת שמתאימה לי יותר להגיע ליעד. הזוית הזו פותחת אפשרויות חדשות בדרך להשגת המטרות שלהם. המוטיבציה והאומץ להמשיך גם כשיש כישלונות ומחסומים בדרך, הם אלה שלרוב יקבעו אם נגיע ליעד המבוקש. לקח לי הרבה זמן ללמוד את אחד השיעורים החשובים בחיים – ״האומץ להיות בלתי מושלם״, במילים של פרופסור רודולף דרייקורס, או במילים אחרות ללמוד להיכשל ולקבל את הטעויות שלי, כהזדמנות מעולה ללמידה ולצמיחה וכחלק בלתי נפרד ממסע החיים ועכשיו אני מלמדת אותו את ילדיי ואת מתאמניי המתבגרים. ובקשר לבת שלי… אחרי ששוחחנו, התבאסנו והתחבקנו, נזכרנו יחד בכל מיני כישלונות ״מוצלחים״ מהעבר: מה הם תרמו לנו ומה למדנו מהם ויחד שיערנו מה נדרש מבתי עכשיו כדי להצליח במשימה שלפניה. כך נולדה תוכנית חדשה שכללה חיפוש חוג כדורגל לבנות, כדי ללמוד את הבסיס ולשפר את הטכניקה. תחושת הייאוש פינתה מקום לאופטימיות ולאומץ להמשיך ולהשתפר. אירה ורד מאמנת אישיתֿ, מדריכה וחברת סגל המאמנים במכון אדלר

על הקשר בין אימון להליך גירושין מוצלח

“אין סיכוי שאסכים לכך שהילדים ישנו אצלו חלק מהשבוע! זה יהרוס אותם והם יצאו מתוסבכים“. הודיעה לי דנית (שם בדוי) בפגישת ׳גישור גירושין׳, שעסקה בהסדרי השהות של שלושת ילדיהם הקטינים. דנית האמינה בכל ליבה, שילדים צריכים בית אחד, חדר אחד ומיטה אחת, יותר מאשר קשר רציף ומשמעותי עם שני הוריהם. בתהליכי גישור, נתקלים מגשרים לא פעם באמונה של אחד הצדדים, שחוסמת את התקדמות התהליך ועלולה להוביל למבוי סתום או לתחושת חוסר שביעות רצון ותסכול אצל אחד הצדדים, אם ויתר על דרישתו. בפגישה פרטנית עם דנית, דיברנו על איך היא רואה את העתיד לאחר הפרידה, על מה יכולים הילדים להרוויח משני בתים אוהבים, על הקשר שהיא מאחלת להם עם אביהם וגם על האופן שבו יומיים בשבוע ללא הילדים עשויים לתרום לה לבניית זוגיות חדשה ולהתפתחות הקריירה. דנית יצאה מהשיחה עם חומר למחשבה והחליטה לקבוע פגישה עם חברות שהתגרשו לפני מספר שנים, כדי לשמוע וללמוד מניסיונן בנוגע להסדרי המשמורת. לאחר שבוע, הגיעה דנית לפגישת הגישור מפויסת יותר בנושא, ואף הציעה אופציות חדשות משלה, שיאפשרו לה להתרגל בהדרגה לשינוי שבדרך. היכולת לשלב עבודה אימונית בתהליך של גישור בגירושין, כשיש לבני זוג תפיסות החוסמות אותם מלהתקדם ולהגיע להסכמות, תורמת לאפקטיביות התהליך ולהצלחתו, ופותחת לצדדים צוהר לנוע בו אל עבר חייהם החדשים, מתוך תחושת שביעות רצון ובחירה חופשית. אליה טל, עו“ד מגשרת ומאמנת מנחת קורסי גישור וגישור משפחה חברת סגל ומדריכה בביה“ס לאימון במכון אדלר
זוגיות

על הקשר בין אימון לבחירה ואהבה…

זמינים לכל שאלה
לכל שאלה אנו זמינים עבורכם
דילוג לתוכן