הווטסאפ המשפחתי: כך תשתמשו בו נכון

 

לא משנה איך קוראים לקבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם “לה פמילייה” או “המשפוּחה” – כולנו בווטסאפ כל הזמן. טוב או רע? השאלה מה אנחנו עושים אם זה

 
“צאו כבר מהטלפון! אתם כל היום בווטסאפ!” עם יד על הלב, או על הסמרטפון, לא רק הילדים כל היום בווטסאפ, גם אנחנו ההורים כל היום בווטסאפ. למעשה, משפחות שלמות, מפעוטות ועד סבא רבא – כל היום בווטסאפ. זו עוד רשת חברתית, זה אמצעי תקשורת, אבל האם הווטסאפ תורם לתקשורת המשפחתית או פוגע בה? כמו כל מדיום, זה לא המדיום – אלא המסר. כלומר זה לא הווטסאפ עצמו, אלא דרך השימוש שלנו בו.
המשפחה המורחבת או הקבוצה עם כולם
 
לקבוצה שכוללת גם את הסבים והדודים, אותנו ההורים ולרוב גם את ילדינו הבוגרים, יש כמה שימושים עיקריים. שם יעברו הודעות חשובות על מפגשים משפחתיים, ופרגונים הדדיים או תמונות של הילדים ממסיבות ואירועים, תעודות ונצחונות. הודעות על דברים פחות נעימים (מחלה או פטירה לא עלינו), רכילויות על קרובים רחוקים ושכנים, הוצאת עצבים וקיטורים אחרים מומלץ לא לעשות בפורום הזה. עברו לפרטי, ועדיף שיחת טלפון או בארבע עיניים כדי ללבן את העניינים לעומק במקרה הצורך.
הקבוצה של המשפחה הגרעינית
אמא אחת סיפרה לי שבמקום לצעוק לילדיה מהמטבח לקומה העליונה, היא שולחת להם ווטסאפ “האוכל מוכן, תרדו לאכול!”, וזה הוריד את רמת הצעקות בבית. עוד יתרון של הטכנולוגיה.
קבוצת הווטסאפ המשפחתית גם היא נועדה להודעות משפחתיות ולתיאומים, במקום הפתקים על המקרר שפעם אמא היתה משאירה לילדים “הלכתי לספרית, תקחו לכם לאכול”. שוב, גם כאן הימנעו מאנרגיות שליליות, והישארו רק עם ההודעות הענייניות (“קבעתי עם משפחת ניב לפיקניק בשבת”; “אני בדרך לסופר, מישהו צריך משהו?”) והימנעו מהטפות, הערות, אפליות וליבוי התחרותיות בין הילדים.
איך מדברים בווטסאפ המשפחתי?
היד קלה על המקלדת הרבה יותר מאשר לומר את הדברים פנים אל פנים, והתנהלות מול הילדים בווטסאפ היא הזדמנות עבורנו להדריך אותם לשיח נכון והולם ברשתות החברתיות. אז שימו לב מה יוצא לכם מתחת למקלדת מול הילדים, וגם להם אחד מול השני. אפשר גם להעיר כשצריך (בארבע עיניים כאמור). זו הזדמנות להקנות כללים במרחב מוגן וסלחני יותר מאשר מול חברים.
 
 
לא לשכוח גם לדבר בין כל ההודעות
לא לשכוח גם לדבר בין כל ההודעות
(צילום: shutterstock)
 
להעביר אחריות
נראה שהאינטרס של ההורים לתת לילדים טלפון חכם מגיל צעיר גבוה לא פחות מזה של הילדים לקבל אותו, כדרך נוספת להיות בשליטה כשאנחנו לא לידם. היזהרו מלהפוך את הטלפון לכלי מעקב אחרי הילדים, כי הם יידעו לעקוף את זה מהר מאיתנו. במקום זה, עודדו אותם לקבל אחריות: “תעדכן אותי כשאתה מגיע הביתה או לחבר או חוזר מהחוג”. יותר לסמוך עליהם ולעודד אותם שעשו זאת (“איזו אחראית את שהודעת שאת מאחרת כדי שלא נדאג”), ופחות לגעור בהם (“איפה אתה?” “למה את לא זמינה?”).
הווטסאפ לא מחליף שיחות
מתי בפעם האחרונה דיברתם באמת עם הילדים? ווטסאפ הוא כלי תקשורת יעיל ונוח, אבל הוא לא מחליף תקשורת אישית אמיתית. זה כיף לקבל אימוג’י של סמיילי, מדליה וכפיים אם אתם לא בבית ואני שולח הודעה שקיבלתי ציון טוב במבחן או שהבקעתי גול במשחק, עדיין הווטסאפ לא מחליף חיבוק, חיוך וכפיים אמיתיות. אבל בעיקר, זה לא מחליף חיבוק במצבים פחות זוהרים, כשאני לא במיטבי וצריך שיחה אמיתית ועמוקה עם ההורים שלי.
רחוק מהעין, קרוב אל הלב
הורים היום, יותר מבעבר, עובדים עד שעות מאוחרות ונמצאים בנסיעות עבודה תכופות לחו”ל. במקרה הזה שיחות הווידאו בווטסאפ יכולות דווקא להיות לעזר: אמא יכולה לשיר שיר לילה טוב כשהיא בנסיעת עבודה בחו”ל. זה לא תחליף לדבר האמיתי, אבל עדיף מכלום.
אפשר לוותר על הווטסאפ ליד שולחן האוכל
עשו לכם כללים בבית לגבי השימוש בווטסאפ בפרט ובטלפונים בכלל. למשל, “אין ניידים ליד שולחן האוכל“. או “את הניידים מטעינים בסלון ולא בחדרים”. ככל האפשר על הכללים לחול על כל בני הבית, לא רק על הילדים.
כלי תקשורת, לא כלי נשק:
הורים רבים מעידים שלקחת לילד את הטלפון זה העונש האולטימטיבי, וכך הטלפון הופך לכלי נשק בבית. נכון שלרוב אנחנו רכשו מכספנו ואנחנו משלמים את החשבון החודשי, אך הרעיון הוא להיות ביחסים טובים עם הילדים – יחסים שכוללים הקשבה, עידוד והתייעצות לצד כללים וגבולות ולהתנהל בדרך של שיתוף פעולה, ולא במלחמה. כי במלחמה עם הילדים אין מנצחים, כולם מפסידים. אז תוציאו את הטלפון מהתפקיד הזה.
 
רוני לנגרמן-זיו – מדריכת הורים, מכון אדלר