Search
Generic filters

מה הקשר בין מדד תחושת הערך-עצמי לאימון אישי? מאת דליה כריסטוף

“”אין לי מושג כיצד קיבלתי את התפקיד הבכיר”, “כולם אומרים שאני אמא נהדרת, אבל אני יודעת שאני ממש לא” “יש לי הכל ואין לי כלום”.

משפטים אלו ודומים להם, נשמעים לא פעם מפי אנשים בעלי תכונות מרשימות ו”קבלות” על הצלחות.
אז מה הסיפור של אותם אנשים? מה הם לא רואים?

מסתבר שהם כן רואים ואפילו היטב, אך בעיקר את “חצי הכוס הריקה” שעליה הם גם מבססים את תחושת הערך העצמי שלהם. אנשים אלה בוחרים להתעלם מכל מה שבעיניהם הוא מובן מאליו: היכולות שלהם, החוכמה, ההישגים המוכחים, התארים הגבוהים, התפקידים הבכירים, היחסים הטובים וכל מה שאמור היה להעלות את ערכם בעיני עצמם.

אבל מדוע חשוב בכלל שמדד תחושת הערך שלנו יהיה גבוה דיו?
על מנת להגשים מטרות, עלינו לעשות פעולות בתנאים של אי וודאות, שבהם ההצלחה לא תמיד מובטחת. רק כאשר מדד תחושת הערך גבוה דיו, נהיה מוכנים לסכנו ולהתנסות גם בחוסר הצלחה או בהצלחה חלקית.

לכן, כמאמנת אישית שעוזרת למתאמנים להגשים מטרות, אני דואגת לשמר את מדד הערך של המתאמן גבוה לאורך כל הדרך, לפי העקרונות הבאים:
• הדגשת המשאבים והיכולות באמצעות עדויות מחייו
• התייחסות לכישלונות כאל הזדמנות להפקת למידות
• ניהול שיח שמתמקד בחיובי וברצונותיו הכנים
• חגיגה של כל התקדמות קטנה כגדולה
• מיקוד בתרומה ובהשפעה החיובית של המתאמן על הסביבה
• הקפדה שהאמונה שלי בו, תהיה גדולה מהספק שלו בעצמו

כל פעם מחדש, מרגש אותי להיווכח בתהליכים שמצליחים להתרחש, כאשר מדד תחושת הערך עולה. כמה אומץ אמונה ואופטימיות מתלווים אליו וכל מה שלא היה אפשרי הופך לאפשרי ואפילו לקל, ומאחר ומאמן/ת “מקיים בעצמו את המחשבות והדיבורים”, אני משתמשת במיומנויות הללו גם כלפי עצמי בכל פעם שאני מרגישה שמדד הערך העצמי שלי מתחיל להנמיך גובה.
מוזמנים גם אתם לנסות.

null
null
null
דילוג לתוכן