די לאנכיה!!! (זו איננה טעות דפוס)
או – תחרות לא מולידה מצוינות- להיפך.
אנאבלה שקד
“אנכיה” (אברמסון 2000) היא תפיסת עולם (פרדיגמה) האומרת שהחיים הם סולם, עליו כל אחד רוצה להיות במקום גבוה. על פי מה מחליט אדם באיזה גובה הוא בסולם? על ידי השוואה לאחרים.
אדם בוחר קריטריונים על פיהם הוא מעריך את עצמו: השכלה, כסף, יופי, הצלחה, ומשווה את עצמו לאחרים: אלה ש”למעלה” בסולם יהוו עבורו מושא להערצה או לקנאה, ואלה ש”למטה” מושא לבוז. בכל מיקרה, ההרגשה שמלווה תפיסה זו היא מועקה, והרבה אנרגיה יצירתית מבוזבזת בתחרות.
זיוית אברמסון, בספרה “לומדים זוגיות”* כותבת
“בתפיסה אנכית זו אדם לאדם- מתחרה. קיימות דרכים רבות להתקדם בשלבי הסולם אבל באף אחת מהן אין שמחה אמיתית”.
דרכים “לטפס בסולם”:
בעל דימוי עצמי חיובי משקיע, מתאמץ, משתפר, ואם הוא מצליח הוא מרוצה, אבל המתח תמיד שם. הוא עסוק בעיקר בערך שלו אבל תוך כדי כך הוא מביא תועלת לחברה.
בעל דימוי עצמי נמוך בוחר פשוט לא לטפס- לחסוך עוגמת נפש, כאילו אומר האדם “זה לא שאני לא טוב בזה, לא עליתי על הסולם”
ויש כאלה שמרגישים “גבוה יותר” על ידי דחיפה של אחרים כלפי מטה: להשפיל: להציב את השני בשפל. אלה שהדרך להשיג עליונות הן עוינות, תוקפנות והרסנות כמו הגזענים, כוחניים, מתקיפים, משתלטים או מתעללים.
יש כאלה שבוחרים להיצמד לאנשים אותם תופסים כנחותים מהם.
והמיואשים מוצאים תירוץ לכישלונותיהם, מגבלה גופנית, נפשית, חברתית וכו’.
“אני יודע שלא הגעתי לשלב גבוה… אבל זה לא בגללי, אלא בגלל הסימפטום שלי” לפעמים הפגת כאב נעשית על ידי התמכרויות
ההוכחה שכל הסולמות הן המצאה שלנו היא בכך שאדם לא מקנא או מתחרה עם אנשים שבחרו בסולם אחר משלו: ספורטאי יקנא בספורטאי אחר ולא בפוליטיקאי שהצליח ולהיפך.
אפשר להירגע: הכינו מקום לכולם! כל אדם הינו ייחודי, יצירתי, מלא משאבים ושלם.
כל אחד שווה בערכו לאחרים וגם שווה משהו. כולם חשובים ונחוצים
מתוך אותו שווי ערך נגזר כבוד לעצמנו ואחרים
מאחורי “החיים לא שווים והעולם לא שווה” מסתתר מישהו ששוכנע בחוסר הערך שלו.
מי שמרגיש חסר ערך נוטה לנקום במי שגורם לו לתחושה זו
השקפת עולם אופקית:
כולנו באותו גובה, יחד והמטרה להתמודד עם מכשולים שהחיים מציבים ולהתגבר עליהם, כדי שלכולנו יהיו חיים טובים יותר
כל תרומה נחוצה
לאופקיסט אין בעיות עם אנשים אחרים אלא עם החיים. הוא דבק בערכים שלו גם על חשבון היוקרה האישית שלו.
שפת האופקיסט: עידוד
אנרגיה לא מתבזבזת על השוואה, ממוקד בהגשמת יכולות ותרומה
האופקיסטים עושים הכי טוב כי אוהבים לייצר ונהנים מהתוצאה
החיים הם תנועה לקראת מטרה
המטרה היא שימור האדם והמינים
שימור המושג ע”י התגברות על מכשולים ועל קשיי החיים
לכן, אבולוציה (התפתחות) קשורה באופן אדוק להתגברות
השאיפה למצוינות הינה השאיפה לשליטה על הסביבה בצורה מפותחת יותר
האדם מאופיין על ידי שאיפה למצוינות
מצוינות הינה: שאיפה ומאמץ לקראת שלמות, צורה או מטרה אידיאלית
שלמות: מצב בו כל משאבי האדם (האנרגיה, הדחפים, הרגשות, המחשבות, הפעולות) פועלים באופן מלא ובעל הגיון פנימי לקראת התגברות על קשיי החיים
השאיפה למצוינות מולדת כמשהו ששייך לחיים
לחיות משמעו להתפתח מעבר להסתגלות לדרישות המציאות
אם שאיפה + מאמץ אלה (התגברות) לא היו מולדים, החיים לא יכלו להתקיים
השאיפה לממש את הפוטנציאל שלנו טבועה באנושיות שלנו
תפיסת עולם אנכית מביאה לתחושת נחיתות אנושית שלילית: תחושת הנחיתות ביחס לאחרים, היוצרת עיסוק בעצמו, אשמה ורחמים עצמיים.
נחיתות הרסנית מולידה עליונות והתחמקות ממשימות החיים בעזרת סימפטומים.
התפיסה האופקית כוללת שני סוגים של נחיתות אנושית חיובית
הידיעה שאיננו מושלמים (תמיד יש מה לשפר) והנחיתות הקוסמית (אני לא מרכז היקום, אני נחות מול כוחות היקום) צורות אלה של נחיתות יוצרות את הרצון ומוטיבציה ללמוד, להתפתח, להשתפר ולהגשים: אנרגיה מושקעת בלמידה ופעולות מקדמות
נחיתות חיובית מועילה מולידה מצוינות.
תפיסה שלילית ומשפילה של “כישלון” הוא מה שמפריע להתפתחות הקהילה
רגשי הנחיתות והחוויות המייאשות הם בלתי נמנעים בחיים של כל אדם. התפיסה שאדם נורמאלי צריך להיות מושלם זו טעות גורלית המשפיעה על ההערכה עצמית
זו מחשבה מאוד מייאשת, מסוכנת ומכשילה הגורמת לנו לא לקבל את החיים, את אהובנו, את עצמנו. האומץ להיות בלתי מושלם הוא אחד הבסיסים של בריאות הנפש. אם יש לנו את זה, אנו יכולים להתמודד עם משימות החיים – להמשיך לשאוף למצוינות
אדם חופשי להצטיין הוא אדם עם השקפת העולם אופקית, שמתפתחת על בסיס יחסים חיובים:
שיש בהם אהבה, קשר והנאה ומותר לא להיות מושלם
על בסיס חוויות חיוביות וניסיונות שמסתכמים בהרגשה של יכולת – ניסיונות מעודדים
מצוינות והגשמה
אנשים מוגשמים מאופיינים על ידי תחושה עמוקה של הזדהות, סימפטיה וחיבה. יש להם תשוקה אמיתית לעזור למין האנושי (תחושה חברתית)
עושים הבדל בחיי אחרים
מונהגים על ידי ערך הגדול מהם עצמם
נתינה ויצירה גדולות מקבלה ורכישה
ויש להם ה”אומץ – להיות בלתי מושלם” פרופ’ דרייקורס
…”the finality of the individual life merges into the progress of mankind”.
A. Adler