עוזבים הכל מאחור ונכנסים לתהליך מורכב וארוך של מעבר דירה, ביה”ס, אנשים, תפקיד, חברים. עוברים לתרבות שונה. איך יהיה שם במקום הלא מוכר? הרעיון מעלה מגוון של רגשות – סקרנות, חרדה, אתגרים, הפתעות, שאלות, שובר שגרה מרתק בד בבד עם אפשרות לקושי, ניכור, זרות, עמימות. הכל עומד להיות אחרת: השפה, האקלים, המזון, התרבות, החברה וגם הריחוק מהמשפחה, מהחברים, מהמוכר והבטוח.
כשמשפחה עושה רילוקיישן כל המערכת חווה את השינוי; ההורים, הילדים וגם הסבים והקרובים שנישארים בארץ.
לפני הנסיעה יש חווייה של “התאהבות”, עושים אידיאליזציה, כמה נפלא יהיה לנו כי נטייל ונכיר מדינה חדשה, נראה עולם, כמה מפתה.. כשמתקרב מועד הנסיעה והפרידות מהקרובים מתגנב החשש, האם עושים נכון? האם נסתגל לשינוי? האם נהנה שם? איך בונים חיים חדשים ומתחילים הכול מהתחלה? עבודה, חברים, בתי ספר, איך נסתדר עם אי ידיעת השפה? איך יתאקלמו הילדים? איך נסתדר ללא קירבת המשפחה?
גילוי נאות – אני ומשפחתי היינו בשליחות המדינה, פעם ראשונה חודש אחרי החתונה כזוג צעיר ללא ילדים ובפעם השנייה עם 3 ילדים בגילאים שונים. נחתנו במדינה שהכרנו רק מקלטות לתיירים ושפה ששמענו רק בסדרות טלוויזיה. הגענו למלון עד הגעת המכולה ואתנו רק מעט מהחפצים המוכרים לנו. האוכל שונה, סגנון הלבוש שונה, ההתנהלות שונה – עולם אחר!
רילוקיישן יכול להיות מכונן וחוויתי, מעשיר ומצמיח שיש בו גם פוטנציאל משברי.
לקליטה טובה יש כמה מפתחות: פתיחות שיח במשפחה, שיתוף ועזרה הדדית, תחושת מסוגלות של כל אחד מבני הבית, הכנה מוקדמת הכוללת הקשבה למוסיקה, הקשבה לשפה, קריאת ספרים על המקום, איתור ישראלים שהיו בעיר, וכאלה שגרים בה, לדבר ולבטא את החששות, לשוחח עם הקרובים שנשארים בארץ, להבטיח ערוצי תקשורת עם אנשים קרובים.
וכשמגיעים כבר ליעד חשוב מאד להיות קשובים ורגישים האחד לשני, לקיים שיחות משפחה, לקחת אויר לפני שרצים לתוך שגרה ולחזק זה את זה;
- לספר לילדים מה הולך להיות בשבועות הראשונים
- להכיר להם חברים ישראלים
- לפגוש מבעוד מועד את הגננות או המורים ולסייר בבתי הספר
- לשמור על קשר טלפוני עם המשפחה והחברים בארץ
- לשלב טיולים בסופי שבוע כדי לצבוע את התקופה הראשונה בהנאה ולא רק בהסתגלות
- להתייעץ עם מנחי משפחה שילוו את המשפחה בתהליך
ומתוך החוויה האישית שלי:
החודשים הראשונים הצריכו התייחסות מרובה, עידוד וחיזוק, סמכנו על עצמינו כמו גם על הילדים שנסתגל ונהנה מהתקופה. אני התחברתי לחברה במקום בו עבדתי וכבר בהתחלה צוידתי ברשימת טלפונים של רופא ילדים, סופר קרוב, מתווכי דירות, כל מה שנדרש לבניית החיים החדשים שלנו. שאלנו וקיבלנו מידע על מה שחשוב לנו כמשפחה. עם הזמן הילדים מצאו חברים והתחלנו בשגרה נעימה של עבודה, חברים, חוגים וטיולים. זהו תהליך שלוקח זמן ואין קיצורי דרך, מיום ליום מרגישים יותר נוח והמקום הופך להיות פחות זר ומוזר. סידור פנימי של הבית כך שירגיש לנו כשלנו, גם הוא חשוב לתחושת הביטחון והנועם.
לכל אחד יש את הרגע המיוחד שבו הרגיש שנקלט; עבורי זה היה ביום הראשון שהיה לי לעצמי כשהילדים היו במסגרות. הסתובבתי להנאתי ברחובות, ישבתי לקפה עם עוגה טעימה, רכשתי לי משהו והרגשתי הנאה ממה שהמקום מזמן לי.
המעבר יכול לפתוח הזדמנויות ללימודים, התפתחות אישית, היכרויות חדשות, הידוק היחסים במשפחה ועוד. אם הגישה חיובית ויש סקרנות ופתיחות, יהיה זה אירוע מכונן לכל אחד ולמשפחה כולה.
נסיעה טובה !
עדנה דולב היא יועצת משפחתית וזוגית, מנחה בכירה במדרשה של מכון אדלר.
בימים אלו נפתחה תוכנית לימודים אונליין ללימודי הדרכת הורים קבוצתית ופרטנית לישראלים שגרים בחו”ל. לפרטים לחץ כאן. https://machon-adler.co.il/online-studies/
