Search
Generic filters

מאמרים

מטרה היא כתר מאת קארן ברמן אלון

על פי התפיסה האדלריאנית גם הרגש הוא מטרתי.
כלומר, באופן לא מודע האדם מגייס רגש שיתמוך במטרה שלו ולא ההיפך, כפי שנהוג אולי לחשוב.
באימון אדלריאני , המטרות הסמויות של המתאמן הופכות לגלויות
וזה מאפשר לו בחירה מודעת ומושכלת גם של המטרות שחשובות לו
וגם של המחירים והרווחים שבצידן.
כך המתאמן נחשף לאפשרויות חדשות שקודם לכן לא ראה,
ויכול עכשיו לבצע שינוי שינכיח איזון חדש בחייו.

קארן ברמן אלון MA
מטפלת ומאמנת אדלריאנית
מטפלת באומנות, מדריכה ומנחה

לקריאת המאמר המלא יש ללחוץ על הכותרת

באיזה ארגון שווה לעבוד?

באיזה ארגון שווה לעבוד? מאת ענת זגגי איל

פעמים רבות אני נשאלת: ״באיזה ארגון שווה לעבוד?״ ,
״מה חשוב לבדוק לפני שאני נכנסת לעבוד בחברה מסוימת?״
אז בנוסף לפרמטרים של עניין בתפקיד, תגמול ונוחות,
אני מציעה לבחון ארבעה פרמטרים נוספים, שמעידים על כמה הארגון משקיע באנשים שלו ומטפח אותם.
בדיקת הפרמטרים הללו, יכולה להוביל למציאת מקום עבודה שיהיה עבורכם בית
בדיקת הפרמטרים הללו, יכולה להוביל למציאת מקום עבודה שיהיה עבורכם בית:
1) ארגון – מיהם המנהלים ומהי התפישה המובילה שלהם?
2) השקעה וטיפוח – עד כמה העשייה בארגון נובעת מתוך ההבנה שהאדם הוא ייצור השואף להתפתחות ולתחושת שייכות, ולכן נאפשר לו ללמוד, לגדול ולהגשים את עצמו?
3) אנשים – עד כמה רווחת בארגון ההבנה, שלכל עובד יש חיים שלמים בנוסף לעבודה, ועד כמה מתאפשר איזון בין העבודה לבין שאר פלחי החיים?
4)”שלו” – עד כמה הארגון מבין שהעובדים הם המשאב העיקרי שלו והבסיס להצלחתו?
היות ורוב העזיבות של מקום העבודה הן בגלל המנהל הישיר, אני ממליצה למתאמניי, לדייק בבדיקתם ובשאלותיהם גם לגבי המנהל העתידי שלהם ולא רק הארגון.

רווח, רווחה ומרווחים מאת שלומית אבני

״כמה הייתי רוצה להשיג רווחה אישית בחיי״
מי מאיתנו לא שמע את המשפט הזה?
ומי מאיתנו לא יכול להתחבר אליו?
אבל איך מייצרים ׳רווחה נפשית׳?
והאם זה לא דבר ש״או שיש לך אותו או שאין״?
רווחה באה מהמילה רווח – מרווח.
אז איך יוצרים מרווחים?
אימון אישי למשל הוא הזדמנות לייצר מרחב מתבונן על העשייה שלנו.
עצם העצירה בשיחת האימון מייצרת מרווח, שאליו מצטרף הרווח שאנו חווים מההתבוננות על ההתקדמות שלנו.
אבל אפשר גם לייצר מרווחים בעצמינו. למשל:
– לשים לב לכל הדברים הקטנים והטובים שקרו לנו היום.
– להחליט לעשות את מה שאני עושה עכשיו הכי טוב שאני יכול
ולהעריך את עצמי על זה.
– להודות למי שנמצא שם עבורי (תמיד יש למי).
– לתת משהו מעצמי לאדם אחר.

איך תדעי שאת בדרך לשינוי קריירה? מאת דנה חורב אלדן

הרבה לפני שאנו מקבלות החלטה לשנות קריירה או מקום עבודה, ובטח לפני שאנו נוקטות פעולה בנושא, מתקיים במוחנו שלב מוקדם, לא מודע, שיכול להצביע על התכווננות לקראת מהלך כזה:
שלב הטרום-הרהור.
בשלב זה אנו חשות חוסר שביעות רצון מהעבודה הנוכחית, אבל אין לנו עדיין מחשבה אמיתית על שינוי.
האם כל שלב של טרום-הרהור יסתיים בשינוי, שיוביל להעלאת שביעות הרצון מהקריירה?
בהחלט לא.
כדי שזה כן יקרה, נדרש ידע, אבל לא מהסוג שאפשר למצוא בגוגל.
הידע הנדרש להוביל מהלך של שינוי מוצלח, כרוך בהעלאת המודעות לגבי מי את, מהם תחומי העניין שלך, מה הכישורים שלך, מה מצית בך התלהבות ומה גורם לך להרגיש תחושה של סיפוק ומשמעות.
עלייך להכיר היטב את אבני היסוד שמרכיבות את הזהות המקצועית והאישית שלך.
מה הקשר בין זה לבין בית-הספר למאמנים במכון אדלר?
בלימודי אימון אישי אדלריאני, תעברי תהליך התומך בשינוי שאת רוצה לעשות, שינוי שיוביל להעלאת שביעות הרצון. מעבר להקניית מיומנויות מקצועיות של מקצוע האימון, מהווים הלימודים תהליך אישי משמעותי של התבוננות.

“מחר כך ” מאת מיטל הושמנד

אחד הפיתויים הכי גדולים,
זה לקחת משימה שאין לנו כח בשבילה היום
ולדחות אותה למחר
ואז לעוד מחר
ובמילים אחרות – לדחות אותה למחר-כך.
אז איך הופכים את ״מחר כך״ ל-״לגמרי היום״?
אם יש לכם דרך לעשות על זה שיחת אימון,
כזאת שעוזרת לתת מענה לפחדים ולמחסומים האנושיים
הכל כך טבעיים האלה, מה טוב!
ועד שתגיעו לזה,
יש כלי אימוני שיודע להפחית את הפחדים בלי שיחה.
הכלי הוא לפרק את המשימה לחלקים ממש קטנים.

להגשים את הייעוד שלי מאת ענבל מבס

כל תפקיד חדש שנכנסתי אליו, התחיל בריגוש ובהתלהבות גדולה, אבל די מהר עברתי לריב בבוקר עם השעון המעורר, לספור את הימים עד החופשה הבאה ואפילו להיות חולה לא מעט, כדי שיהיה לי תירוץ להשאר בבית.
הבנתי שאני לא רוצה להמשיך כך יותר, אבל גם הפעם היתה רק בעיה אחת – לא ידעתי מהו הדבר האחר שאני כן רוצה לעשות.
במקרה או שלא במקרה הגעתי במהלך חופשת הלידה שלי למכון אדלר ואני זוכרת היטב את הרגע שבו התיישבתי בפעם הראשונה בשיעור על התיאוריה האדלריאנית. הרגשתי כאילו מישהו מתמלל לי את המחשבות וחוויתי תחושת שייכות מדהימה. הבנתי שהגעתי הביתה.
בסוף תהליך ההכשרה שלי בבית הספר למאמנים, אזרתי אומץ ונטשתי את העולם המקצועי הקודם שלי. פתחתי משרד עצמאי ללווי ולאימון עסקי – והיום אני מגשימה את היעוד שלי, כשאני עוזרת לאנשים אחרים לעבור את התהליך שאני עצמי עברתי ולעשות שינוי בעולמם המקצועי.
זו תחושה מרגשת של קימה בבוקר ואני מאחלת זאת לכל אדם.

If you love your work YOU DON’T have to work a day in your life אלכסנדרה בריל -ללצ’וק

מה אתם עושים כשיש לכם משהו שחשוב לעשותו, אך אתם לא במיטבכם?
לי זה קרה ממש לאחרונה. יומיים לפני שהייתי צריכה להעביר סדנת ״אומנות בתהליכי אימון”, הרגשתי לא במיטבי מבחינה פיזית, אך למרות זאת מצאתי את עצמי ממשיכה עם המשימות בהתלהבות כרגיל.
״איך זה ייתכן?״ הרשיתי לעצמי לעצור ולחשוב, אחרי שהסדנה נגמרה.
מסתבר שכאשר עוסקים בייעוד, מצליחים להתגבר על די הרבה מכשולים בדרך.
איך אני יודעת זאת? יש רמזים.
אז מה אתם ממש אוהבים לעשות מבלי לשים לב שהזמן עובר?
להגיע לייעוד שנכון עבורנו לוקח זמן ודורש תהליך של התבוננות עצמית ובדיקות רבות. איך עושים זאת עבור עצמנו ועבור אחרים, ניתן ללמוד בבית הספר לאימון של מכון אדלר.

“תעשי – רק מה שאת אוהבת…” שרה גלי עטרי, אבל האם זהו באמת סוד האושר ? מאת סמדר סלע

את המשפט הזה, בגרסאות שונות, אני שומעת לא פעם מפי המתאמנים שלי, שרוצים ״להפסיק לדפוק חשבון״ או ״לשים את עצמי במרכז״. אבל אם נעשה רק מה שאנו אוהבים, האם באמת נהיה מאושרים?
חישבו על רגע בו הרגשתם אושר של ממש, אולי אפילו תחושה של גאווה וסיפוק. עכשיו נסו להיזכר מה קדם לרגע הזה? האם התשובה היא: “עשיתי רק מה שאהבתי” ? כנראה שלא.
במבט לאחור, הרגעים בהם הרגשנו טוב עם עצמנו, מתגלים דווקא כרגעים בהם היינו משמעותיים עבור האחר, או לכל הפחות כרוכים בו.
לפי התיאוריה האדלריאנית, שהיא גם תיאוריה פסיכולוגית וגם תפיסת עולם ערכית, ככל שנהיה מעורבים יותר בנתינה, בעשיה למען האחר ובלקיחתו בחשבון, כך נרגיש משמעותיים יותר ובעלי ערך. ולא, לא מדובר בדברים גדולים בהכרח. מספיק לחייך לאדם שמולך במעלית, או להחזיק דלת פתוחה כך שגם השני יוכל להיכנס, כדי להרגיש תורמים ונתרמים.
כמנחה בבית הספר למאמנים של מכון אדלר, אני יודעת שמעבר לכלים ולמיומנויות האימוניות, חשוב ללמד את הסטודטנים, ״המאמנים של המחר״, גם להנכיח ערכים שנובעים מתפיסת עולם חברתית, שכן ככל שאלה ינכחו יותר בחיינו, כך תגדל הרווחה הנפשית שלנו, של המתאמנים שלנו ושל הסביבה כולה.

הקשר בין אימון לגישור מאת עו”ד אליה טל

בתהליכי גישור, נתקלים מגשרים לא פעם באמונה של אחד הצדדים, שחוסמת את התקדמות התהליך ועלולה להוביל למבוי סתום או לתחושת חוסר שביעות רצון ותסכול אצל אחד הצדדים, אם ויתר על דרישתו.
היכולת לשלב עבודה אימונית בתהליך של גישור בגירושין, כשיש לבני זוג תפיסות החוסמות אותם מלהתקדם ולהגיע להסכמות, תורמת לאפקטיביות התהליך ולהצלחתו, ופותחת לצדדים צוהר לנוע בו אל עבר חייהם החדשים, מתוך תחושת שביעות רצון ובחירה חופשית.

האומץ להיות בלתי מושלם מאת אירה ורד

הרבה ילדים וגם מבוגרים מאמינים ש – ״או שיש לי את זה או שלא״. אם הם נכשלים, מבחינתם זה מעיד על כך שהם לא טובים והם בוחרים לפרוש. האמונה הזו מונעת מהם להמשיך ולנסות שוב ושוב, להשקיע, להתמיד או כמו שצ’רצ’יל הגדיר הצלחה: ״לעבור מכישלון לכישלון בהתלהבות״.
בתהליכי אימון עם מתבגרים אני מעודדת את הנערות והנערים להסתכל על הטעויות ועל הכישלונות שלהם מזווית אחרת – אם נכשלתי זה רק אומר שאני לא מאומן מספיק או שיש דרך אחרת שמתאימה לי יותר להגיע ליעד. הזוית הזו פותחת אפשרויות חדשות בדרך להשגת המטרות שלהם. המוטיבציה והאומץ להמשיך גם כשיש כישלונות ומחסומים בדרך, הם אלה שלרוב יקבעו אם נגיע ליעד המבוקש.
לקח לי הרבה זמן ללמוד את אחד השיעורים החשובים בחיים – ״האומץ להיות בלתי מושלם״, במילים של פרופסור רודולף דרייקורס, או במילים אחרות ללמוד להיכשל ולקבל את הטעויות שלי, כהזדמנות מעולה ללמידה ולצמיחה וכחלק בלתי נפרד ממסע החיים ועכשיו אני מלמדת אותו את ילדיי ואת מתאמניי המתבגרים.

מה הקשר בין מדד תחושת הערך-עצמי לאימון אישי? מאת דליה כריסטוף

מה הקשר בין מדד תחושת הערך-עצמי לאימון אישי?
“”אין לי מושג כיצד קיבלתי את התפקיד הבכיר”, “כולם אומרים שאני אמא נהדרת, אבל אני יודעת שאני ממש לא” “יש לי הכל ואין לי כלום”.
משפטים אלו ודומים להם, נשמעים לא פעם מפי אנשים בעלי תכונות מרשימות ו”קבלות” על הצלחות.
אז מה הסיפור של אותם אנשים? מה הם לא רואים?
מסתבר שהם כן רואים ואפילו היטב, אך בעיקר את “חצי הכוס הריקה” שעליה הם גם מבססים את תחושת הערך העצמי שלהם. אנשים אלה בוחרים להתעלם מכל מה שבעיניהם הוא מובן מאליו: היכולות שלהם, החוכמה, ההישגים המוכחים, התארים הגבוהים, התפקידים הבכירים, היחסים הטובים וכל מה שאמור היה להעלות את ערכם בעיני עצמם.
אבל מדוע חשוב בכלל שמדד תחושת הערך שלנו יהיה גבוה דיו?
על מנת להגשים מטרות, עלינו לעשות פעולות בתנאים של אי וודאות, שבהם ההצלחה לא תמיד מובטחת. רק כאשר מדד תחושת הערך גבוה דיו, נהיה מוכנים לסכנו ולהתנסות גם בחוסר הצלחה או בהצלחה חלקית.

למדתי על גמישות בשיעורי יוגה מאת שפרה גורדון

“השרירים בגב שלך חזקים וקצרים מדי ! לכן כואב לך הגב ! ״ אמר לי מורה היוגה שלי
״אז מה עושים?״ שאלתי
״את צריכה להתגמש״ הוא ענה, ואני לא הבנתי איך גמישות יכולה להתחרות בשרירים חזקים.
בשיעורי היוגה קלטתי במה כרוכים תרגול גמישות ומתיחת שרירים : עמידות בכאב, אי ויתור על הישארות בתנוחה, התמדה וסבלנות לשיפור תנועות מדודות.
אחרי עבודה קשה במשך תקופה ארוכה ראיתי סוף סוף תוצאות: אני גמישה קצת יותר ומסוגלת לבצע תנוחות שקודם לכן לא יכלתי.
ההקבלה בין עולם היוגה לעולם האימון-האישי ברורה לי:
כשאנו מתאמנים על הכנסת הרגל חדש לחיים, אנו נדרשים לייצר גמישות, שתאתגר את ההרגל הישן. הגמישות מתבטאת בהבנה שאפשר גם אחרת, ביצירת מודעות לרגעים בהם כל כך נוח ומפתה לחזור להתנהלות הישנה, בהתבוננות בהם, ובהתמודדות אתם. הגמישות גם מאתגרת את ההישארות בעשייה החדשה למרות הקושי, ומחייבת התמדה.

סיפורו של נהג מונית מאת קארן אלון

נכנסתי היום למונית תל אביבית לנסיעה קצרה מהמוסך חזרה הביתה.
בדרך, התחיל הנהג לספר לי סיפורים על משמעות החיים.
הוא הדגיש עד כמה חשובה לו עבודתו ואמר שגם אם יעירו אותו באמצע הלילה לנסיעה של מאה שקלים, הוא יתארגן וייסע, כי הוא מאמין שעלינו להתאמץ ולא להתעצל.
הסיפורים שלו ריתקו אותי. בעיניו ׳אישה׳ היא מרכז הבית ולכן חייב כל בעל לעשות כל שביכולתו כדי לשמחה, וכשנוסע סיפר לו שהוא עומד להתגרש בשל צרות כלכליות, הצליח לשכנעו לא לוותר ולהמשיך לנסות.
כשסיפר שהבעל התקשר כעבור כמה ימים להודות לו על העצה, נזכרתי כמה רב יכול להיות כוחו של מתערב אנונימי, כזה שאומר את המילה הנכונה בלי שום אינטרס, ממש כמו אותו נהג מונית.
חייכתי לעצמי. הנהג שלי אמנם חלק איתי תובנות מעולמו, אבל הן חפפו למושגים מקצועיים בהם אני מאמינה ואותם למדתי במשך שנים: תחושת המשמעות שאנו מקבלים מעבודתינו, תרומה ומועילות, ראיית האחר ואכפתיות.

מודל האדם מאת ד”ר אנאבלה שקד

ישנם דרכים רבות להבין את האדם והדרך בה הוא פועל בעולם.
הבנת המבנה הפסיכולוגי של האדם מאפשרת לנו לרכוש מודעות עצמית ובעקבותיה להנהיג את חיינו באופן יעיל ומאושר יותר לקראת הגשמה עצמית דרך תרומתנו הייחודית לאחרים.
במאמר נלמד מהו האדם ומה הקשר בין מודל האדם לחיים שלנו.
הבסיס להבנת האדם בסדרה זו נובע מהפסיכולוגיה האינדיווידואלית של אלפרד אדלר, אותה אימצתי כדרכי הטיפולית והאישית כאחת.

לקיחת אחראיות באימון מאת ד”ר אנאבלה שקד

אחריות קשורה באופן הדוק לחופש.
מחיר של הויתור על אחריות, הנחווית כבדה כל כך להרבה אנשים , הוא ויתור על החופש: חופש הבחירה.
חופש הינו היכולת להגיב למציאות בהתאם לרצונות המבוססים על עקרונות וערכים.
. Responsibility , או במילה אחת The Ability to Respond באנגלית.

פעולות והבטחות עם כיסוי מאת ד”ר אנאבלה שקד

בני אדם מתפתים כל פעם להבטיח לעצמם הבטחות חדשות, וזאת לאחר חשבון נפש קצר בו הגיעו למסקנה שמשהו בחיים שלהם (זוגיות, הורות, כסף, קריירה, בריאות או הכל ביחד) לא מתגשם כפי שהיו רוצים.
מדוע, אם אנו באמת מתכוונים, באמת מאמינים שזה הכי חשוב, ההבטחות נבלעות בשגרת יומנו העמוסה?

עידוד באימון מאת ד”ר אנאבלה שקד

החיים הם סידרה של התמודדויות. על מנת שנוכל להתמודד אנו צריכים כלים. בדרך יש הרבה מכשולים, גם חיצוניים וגם פנימיים, ומה שיכול לעזור להתמודד עם המכשולים זה פיתוח אומץ אמונה ואופטימיות. מה שעוזר לפתח את אלה הוא: העידוד.
אדם מעודד מרגיש “אני בסדר כפי שאני”. רוב האנשים מרגישים שהם “לא מספיק טובים”. הם מרגישים כך בחלק מהזמן או בתחומים מסוימים. זה נובע מהביקורת ומההשוואות שעושים גם ההורים וגם הילדים עצמם. זה מכרסם בתחושת הערך של אדם.

לעורר מצוינות מאת ד”ר אנאבלה שקד

“אנכיה” (אברמסון 2000) היא תפיסת עולם (פרדיגמה) האומרת שהחיים הם סולם, עליו כל אחד רוצה להיות במקום גבוה. על פי מה מחליט אדם באיזה גובה הוא בסולם? על ידי השוואה לאחרים.
אדם בוחר קריטריונים על פיהם הוא מעריך את עצמו: השכלה, כסף, יופי, הצלחה, ומשווה את עצמו לאחרים: אלה ש”למעלה” בסולם יהוו עבורו מושא להערצה או לקנאה, ואלה ש”למטה” מושא לבוז. בכל מיקרה, ההרגשה שמלווה תפיסה זו היא מועקה, והרבה אנרגיה יצירתית מבוזבזת בתחרות.
ההוכחה שכל הסולמות הן המצאה שלנו היא בכך שאדם לא מקנא או מתחרה עם אנשים שבחרו בסולם אחר משלו: ספורטאי יקנא בספורטאי אחר ולא בפוליטיקאי שהצליח ולהיפך.
אפשר להירגע: הכינו מקום לכולם! כל אדם הינו ייחודי, יצירתי, מלא משאבים ושלם.
כל אחד שווה בערכו לאחרים וגם שווה משהו. כולם חשובים ונחוצים
מתוך אותו שווי ערך נגזר כבוד לעצמנו ואחרים.

יצירת אפקטיביות אישית בעזרת אימון מאת ד”ר אנאבלה שקד

כדי להיות אדם אפקטיבי צריך לקשר בין עולם המעשים לעולם התוצאות ולתכנן את התוצאה מראש. לקחת אחריות על התוצאות. זאת אומרת שאם אני רוצה תוצאה אחרת אני צריכה לעשות משהו אחר!
אם תוצאה לא מוצאת חן בעיניי אז צריך או להפסיק לעשות את מה שאני עושה לא טוב ו/או להתחיל לעשות דברים שלא עשיתי עד עכשיו. המציאות שאני יוצרת זה תמיד בהתאם למה שאני עושה. זה להיות אדם טוב מול אדם יעיל. האם השקעה שאני משקיעה מביאה אותי לתוצאה שאני רוצה.
כדי לקבל תוצאה אפקטיבית / רצויה צריך לדעת מה המטרה שלי, מה אני בכלל רוצה להפיק עם המעשה שלי. רוב האנשים פועלים בכלל בלי לחשוב מה המטרה שלהם וגם ממשיכים לעשות אותו דבר ומצפים לתוצאה שונה.
אנשים אפקטיביים לא חיים בנסיבות.

חזון תמונת העתיד הנבחר מאת ד”ר אנאבלה שקד

חזון הוא תמונה עתידית חיובית של חיינו. באמצעות הדמיון שלנו, אנו “מבקרים” בעתיד הנבחר, הזמן שבו אנו חיים את החיים שאנו רוצים לחיות.
אותה תמונה מבטאת את הבחירות החשובות ביותר עבורנו מבין כל האפשרויות שאנו יכולים לבחור בחיים: בעבודה, במשפחה, בזוגיות, בחברה…
החזון מראה לנו לאן אנחנו רוצים להגיע, מה חשוב לנו באמת.
החזון כולל כמה רבדים: מי אנחנו, או ההוויה שלנו (being), מה אנו רוצים לעשות (בעבודה, בפנאי, בכל פעילות), הרגשות שלנו, הייעוד שלנו והתרומה הייחודית שלנו לאחרים באמצעות מי שאנחנו.
תמונת העתיד הנבחר מעוררת השראה, מחברת את חיי היומיום למשמעות קיומית עמוקה.

דילוג לתוכן