Search
Generic filters

מי אנחנו

מכון אדלר הוקם בשנת 1963 ע”י פסיכולוגים ועובדים סוציאליים במטרה ללמוד וללמד את תפיסת העולם החברתית, חיובית, הוליסטית, הומניסטית של אדלר.

המכון הינו עמותה ללא כוונות רווח, בראשה אסיפת חברים, ועד מנהל והנהלה מקצועית.

יו”ר הועד: עו”ד עמוס גבריאלי
חברי הועד: אלוף (במיל) דוד בן בעש”ט, רו”ח דורון שהרבני, מר יגאל רונאי,

גב’ עידית קידר, גב’ נורית מגדלי, גב’ יעל קידר.

מי אנחנו

מכון אדלר הוקם בשנת 1963 ע”י פסיכולוגים ועובדים סוציאליים במטרה ללמוד וללמד את תפיסת העולם החברתית, חיובית, הוליסטית, הומניסטית של אדלר.

המכון הינו עמותה ללא כוונות רווח, בראשה אסיפת חברים, ועד מנהל והנהלה מקצועית.

יו”ר הועד: עו”ד עמוס גבריאלי
חברי הועד: אלוף (במיל) דוד בן בעש”ט, רו”ח דורון שהרבני, מר יגאל רונאי,

גב’ עידית קידר, גב’ נורית מגדלי, גב’ יעל קידר.

ייעוד המכון

לתרום לשיפור היחסים בחברה בישראל על ידי יישום גישתו ההומניסטית חיובית חברתית של ד”ר אלפרד אדלר בשלושה מעגלי החיים: משפחה (הורות וזוגיות), עבודה, חברה/קהילה

תפיסת העולם מבוססת על עקרונות ההומניזם בחברה דמוקרטית; חופש האדם לבחור התנהגות, אחריות אישית לתוצאות הבחירה, שוויון ערך האדם ללא הבדל מגדר, צבע ודת, כבוד הדדי ופיתוח תחושת שייכות של הפרט אל הקבוצה/קהילה/חברה/מדינה באמצעות תרומה ומועילות

מכון אדלר בישראל הינו אחד ממספר רב של מכוני אדלר בעולם והגדול שבהם.

מכון אדלר היה ראשון בישראל וחלוץ בתחום הנחיית קבוצות הדרכה להורים וטיפול משפחתי מערכתי.

כל אחד ואחת מאיתנו הוא/היא חלק מתוך משפחה, חי ומתנהג במארג אנושי רגיש, יחיד ומיוחד. המשפחה היא מקור החוסן, העוצמה והכוח המניעים את הפרט לפתח ביטחון עצמי, תחושת ערך טובה, אינטליגנציה רגשית וחברתית וסגנון חיים המשפיע על כל מערכות היחסים שיפגוש הפרט בחייו.

הלימודים במכון פותחים צוהר אל הבנת האדם, התנהגויות, רגשות, התבוננות במערכות יחסים מזוויות חדשות ובעיקר מהווים הזדמנות לשינוי וצמיחה מתוך בחירה אישית ואחריות להתנהגות..

במגוון השירותים שמציע המכון, אנחנו פוגשים אותך בכל מקום ובכל נקודת זמן בחייך.

כי בחיים הכל יחסים.

מודל האדם ע"פ אדלר

ישנן דרכים רבות להבין את האדם, נפשו, והדרך בה הוא מתנהל בעולם.
על פי הפסיכולוגיה האינדיווידואלית של אלפרד אדלר, אנחנו יצורים חברתיים: הקיום הפיזי והפסיכולוגי שלנו תלוי בקשר עם האחרים. לכל מה שאנו חושבים, מרגישים ועושים יש הקשר חברתי.

האדם הוא גם, כמובן, ייצור ביולוגי, אך המוטיבציה החברתית קודמת ויש לה עדיפות ראשונית. הפיכת סדר העדיפויות יכול להעיד על פתולוגיה.

כל התנהגות אנושית מיועדת להשיג מטרה. ההסבר להתנהגות האנושית לא נמצא בשאלה למה אדם עשה משהו, אלא בשאלה בשביל מה הוא עשה זאת.

הבסיס של החוויה האנושית הוא התודעה ולא המציאות: מכאן נגזרים עיקרון הסובייקטיביות ועיקרון הבחירה.

לכל אירוע במציאות יכולות להיות פרשנויות רבות. אדם יפרש את המציאות באופן סובייקטיבי על פי סוג של ברירת מחדל.

הפרשנות שלנו מחליפה את המציאות ויוצרת את ה”סרט” בו אנו חיים. בגיל צעיר ציירנו לעצמנו מפה בה רשומות כל מסקנותינו הסובייקטיביות על העולם ועל עצמנו.

המפה הזאת לא מודעת ופועלת כנווט אוטומטי בצמתים בהם אנו בוחרים מה ואיך לעשות משהו.

המפתח להגשמה, משמעות והרגשה טובה, על פי תפיסה זו, הוא מידת האחריות שאדם מסכים לקבל על עצמו, לגבי יצירת המציאות לה הוא קורא- חיי.

מתוך עקרונות אלה –  מטרתיות, סובייקטיביות ובחירה נובע החופש לבחור – היכולת להגיב
מתוך האני האותנטי שלנו.

הבשורה על פי אדלר: “הכל יכול להיות גם אחרת”

החדשות הרעות: אני אחראי על החלק שלי ביצירת המציאות בה אני חי.

העיקרון האחרון הוא ההוליזם – האדם כשלם אחד. מכאן השם: “פסיכולוגיה אינדיווידואלית” (לא ניתן לחלוקה). עיקרון זה אומר שכל האדם, המחשבה (המודעת והלא מודעת), הרגש, ההתנהגות, הגוף, התשוקה המינית…

הכל פועל תמיד בשלמות במרחב החברתי להשגת מטרה.

מטרת העל של כל אדם היא בסופו של דבר להרגיש תחושת השתייכות לקבוצה, סביבה, חברה, אנשים אליהם הוא רוצה להשתייך.

דילוג לתוכן