Search
Generic filters

מודל האדם מאת ד"ר אנאבלה שקד

ישנם דרכים רבות להבין את האדם והדרך בה הוא פועל בעולם.
הבנת המבנה הפסיכולוגי של האדם מאפשרת לנו לרכוש מודעות עצמית ובעקבותיה להנהיג את חיינו באופן יעיל ומאושר יותר לקראת הגשמה עצמית דרך תרומתנו הייחודית לאחרים.
במאמר זה נתחיל סדרת מאמרים המלמדים מהו האדם ומה הקשר בין מודל האדם לחיים שלנו.
הבסיס להבנת האדם בסדרה זו נובע מהפסיכולוגיה האינדיווידואלית של אלפרד אדלר, אותה אימצתי כדרכי הטיפולית והאישית כאחת.
זה יותר פשוט ממה שחשבתם ויותר קשה ממה שתוכלו לדמיין!

מודל האדם: מהם העקרונות מאחורי ההתנהגות האנושית?
אנחנו יצורים חברתיים: הקיום הפיזי והפסיכולוגי שלנו תלוי בקשר שלנו עם אחרים. לכל מה שאנו חושבים, מרגישים ועושים יש הקשר חברתי. האדם הוא גם, כמובן, ייצור ביולוגי, אך העדיפות החברתית שלו קודמת. הפיכת סדר העדיפויות יכול להעיד על פתולוגיה.
כל התנהגות אנושית מיועדת להשיג מטרה. ההסבר להתנהגות האנושית לא נמצא בשאלה למה אדם עשה משהו אלא בשאלה בשביל מה הוא עשה זאת (רמז עבה לשאלה זו נמצא בתוצאות של מעשיו, חפשו את הרווח הסמוי)
הבסיס של החוויה האנושית הוא התודעה שלו ולא המציאות: מכאן נגזרים עיקרון הסובייקטיביות ועיקרון הבחירה. המציאות זה מה שקורה, נקודה : בלי הסבר, שיפוט, דעה, רגש.
לכל אירוע במציאות יכולות להיות פרשנויות רבות. אנחנו מתבייתים על פרשנות אחת שהיא ברירת מחדל שלנו: למשל, "אם הוא לא התקשר זה אומר שלא אכפת לו". יכול להיות, ויכול להיות שלא. הפרשנות שלנו מחליפה את המציאות ובה אנו חיים. כך אנחנו "יוצרים סרטים". אנו בוחרים לפעול בהתאם לתפיסת מציאות מסוימת.
המפתח להגשמה ולאושר על פי תפיסה זו הוא מידת האחריות שתסכימו לקבל על יצירת המציאות לה אתם קוראים : חיי.
זה מזכיר לי את שני פועלי הבניין שעבדו ביחד בפיגומים, וכל פעם בהפסקת הצהריים התרחש האירוע הבא: אחד היה פותח את שקית האוכל שלו, צועק "עוד פעם גבינה צהובה?!" והיה זורק את השקית שלו בזעם. לאחר כמה ימים שאל אותו חברו, תסלח לי… למה שלא תבקש מאשתך להכין לך משהו אחר? תעזוב את אשתי – ענה חברו בכעס: אני מכין את הסנדוויצ'ים שלי!

 

מתוך עקרונות אלה, מטרתיות, סובייקטיביות ובחירה נובע החופש שלנו: היכולת להגיב למציאות .
responsibility, או במילה אחת the ability to respondמתוך האני האותנטי שלנו. היכולת להגיב,
חופש = אחריות. החדשות הטובות: "הכל יכול להיות גם אחרת" (אדלר) החדשות הרעות: אני אחראי על החלק שלי ביצירת המציאות בה אני חי (אגב, זה לא כולל את מזג האוויר וכדומה).
העיקרון האחרון הוא ההוליזם: האדם כשלם. מכאן השם: "פסיכולוגיה אינדיווידואלית" (לא ניתן לחלוקה). עיקרון זה אומר שכל האדם, המחשבה (המודעת והלא מודעת), הרגש, ההתנהגות, הגוף, התשוקה המינית… הכל פועל תמיד בשלמות במרחב החברתי להשגת מטרה.

מה זה אומר עליי? אנחנו יצרנו את המציאות בה אנו חיים. אם תמונת החיים הזאת לא מספקת, יעזור לנו להבין שבגיל צעיר ציירנו לעצמנו מפה בה רשומות כל מסקנותינו הסובייקטיביות על העולם ועל עצמנו. המפה הזאת לא מודעת לנו ופועלת כנווט אוטומטי בצמתים בהם אנו בוחרים מה ואיך לעשות משהו. הבנת תהליך זה מאפשר לנו לעדכן את המפה, ולבחור מחדש לקראת הגשמה עצמית במעגלי החיים: אהבה, חברה, עבודה, שלימות עצמית והתפתחות רוחנית…

null
null
null
דילוג לתוכן