Search
Generic filters

לקיחת אחראיות באימון מאת ד"ר אנאבלה שקד

אחריות קשורה באופן הדוק לחופש.
מחיר ויתור על אחריות, הנחוות כבדה כל כך להרבה אנשים , הוא ויתור על החופש: חופש הבחירה.
חופש הינו היכולת להגיב למציאות בהתאם לרצונות המבוססים על עקרונות וערכים.
. Responsibility , או במילה אחת The Ability to Respond באנגלית

החיים הם תנועה. תנועה בשדה חברתי לקראת מטרות. מטרת התנועה היא להתגבר על המכשולים שהחיים על כדור הארץ מציבים בדרכנו. עלינו להתמודד עם אתגרי החיים: בעבודה, בזוגיות ובקשר עם אחרים, עם החברה (א. אדלר).

אנשים המצוידים עם היכולת להתמודד עם אתגרים ומכשולים אלה הם אנשים בעלי תחושה חברתית מפותחת, ובעלי אומץ, אמונה ואופטימיות (א. יותם).
תחושה חברתית הינה ההזדהות של אדם עם החברה: עניין אמיתי בבני אדם (ללא ריצוי או קורבנות)
אכפתיות, רצון לתרום לרווחתם והתפתחותם של אחרים.

Discouraging Experiences
אנו חווים בחיים, באופן בלתי נמנע, חוויות הפוגעות באומץ הלב שלנו.
כל אחד חווה רגעים של ייאוש ורגשי נחיתות, שמעמידים במבחן ולפעמים אף מכרסמים בתחושה החברתית שלנו, אפילו אם היא ברמת גבוהה
זה חלק מהמציאות, זה חלק ממה מה שעושה אותנו לאנושיים
הרבה פעמים אנו חווים ייאוש בגלל הפירוש שלנו של אותם אירועים:
להרבה מאיתנו יש אמביציה ודרישה עצמית גבוהה מאוד: מול אותה שאיפה להיות מושלמים או נהדרים, אנו חווים את עצמנו לא מספיק שווים.
היות ואותה תחושה של נחיתות היא בלתי נסבלת, אנו מוותרים על האחריות על המחשבות, הרגשות והפעולות שלנו על ידי ייחוס הכישלון ל"סיבה":
"הסיבה" יכולה להיות סימפטום (למשל חרדות), נסיבות חיצוניות (המיתון, מזג האוויר) אנשים אחרים (היא פשוט בלתי אפשרית) או כל דבר אחר שאני יכול להאשים כדי להצדיק את העובדה שאני לא מתמודד באופן הולם ומספק עם מה שחיים מציבים בפניי.

"הסיבה" מסבירה למה אני לא מי שאני רציתי או אמור להיות: "זה לא אני, באמת, אני נהדר, זה רק בגלל…" בעבודה הטיפולית שלי לאורך השנים, גיליתי שאנשים מוכנים לסבול המון בחיים, אך בתנאי אחד: שהם יכולים להאשים מישהו או משהו אחר בסבלם. (שימו לב, שהמילה אשמה כוללת את אותיות המילה "אמש" לעומת המילה אחריות, אשר בתוכה המילה "אחרית": מה אני אעשה לקראת עתיד טוב יותר).

המחשבה שאנשים אמורים להיות מושלמים היא מחשבה מייאשת, מסוכנת ומכשילה. היא מונעת מאיתנו לקבל את החיים והאנשים (כולל עצמנו) כפי שהם, ומונעת לראות את אין סוף האפשרויות הפתוחות בפנינו – כשאנו לא עסוקים בדרמות ובהגנה על היוקרה שלנו.
אדם הלוקח אחריות על חייו מתפקד היטב משום שהאוריינטציה שלו היא למשימות החיים ולא לעיסוק בשאלה אם הוא טוב מספיק (יוקרה אישית, אגו).
אוריינטציה זו מתאפשרת על ידי פיתוח:
אמונה
האמונה שנוכל להתמודד עם משימות החיים שבהן גם דברים לא נעימים, משעממים, קשים וכמובן גם דברים נפלאים. אמונה ביכולת ובערך שלנו: "אני מספיק טוב למלא את המשימות שקיבלתי על עצמי, שמצפים ממני למלא ושיש לי עליהן אחריות ומחויבות".
אומץ
אומץ לקחת צ'אנס: לפעול למרות הפחדים, להסתכן בכישלון אפשרי, להסתכן בעשייה בלתי מושלמת שעלולה לגרור אחריה חוסר אהדה או חוסר קבלה, ביקורת, זלזול, ותגובות שליליות אחרות מצד אחרים
אופטימיות
היכולת לראות טוב פוטנציאלי בכל מקום. לאדם אופטימי הרבה יותר אומץ לקחת סיכונים, ומתמודד יותר טוב עם דברים שלא הלכו כפי שקיווה

אדם בוגר מבין שאין לו שליטה על המציאות. אך הוא גם מבין שמול כל מציאות נתונה, גם אם היא קשה, יש לו את החופש לבחור. היות והוא פועל מתוך ידיעה כי הוא חופשי הוא נושא באחריות על הבחירות, הפעולות שלו והמחיר שלהם.
לכן אדם אחראי לא צריך לומר "אני מודע". הוא אומר "אני מודה" (ר. דרייקורס). "אני מודה שבחרתי בזה, שעשיתי את זה ואני משלם את מחיר הבחירה".
הוא לא חש אשמה או חרטה. מול בחירה לא מוצלחת הוא מסיק מסקנות, מתקן אם אפשר, ובוחר טוב יותר בפעם הבאה.

מעטים אלה שבוחרים בדרך זו. אלה שכן, חווים אושר ושלמות עם עצמם, והם מעמידים את שני אלה לשרות אחרים.

 

null
null
null
דילוג לתוכן