Search
Generic filters

השפעת החינוך המוקדם על הפחתת האלימות

השפעת החינוך המוקדם על הפחתת האלימות

126 נשים נרצחו בעשור האחרון על ידי בני זוגן או קרוב משפחה אחר (קצת יותר ממחציתן מקרב נשים לא יהודיות), (1),"40 אזרחים ואזרחיות נהרגו שלא באשמתם רק בגלל שנקלעו במקרה למקום הלא נכון בזמן הלא נכון",  "אזרח צעיר נרצח בחניון הומה אדם בנוכחות אשתו וילדיו, רק בגלל ריב על מקום חניה, אונס  קבוצתי של תיירת בריטית צעירה בקפריסין על ידי נערים ישראל, תקיפת עובדי ציבור ,רופאים ואחיות בבתי חולים ומרפאות, אלימות כלפי מורים בבתי ספר יל ידי תלמידים והוריהם, אונס קבוצתי באילת.

"אלימות היא אחת התופעות החברתיות המורכבות והקשות ביותר. היא פוגעת באופן ישיר ובלתי אמצעי באדם עצמו בזולתו והיא עלולה לפורר מבנים חברתיים חשובים כמו התא המשפחתי… התמודדות  עם האלימות בחברה דורשת מאיתנו קודם כל להבין את מהותה, היקפה ומאפייניה" (2)

אלימות של ילדים ובני נוער אינה מתרחשת  בחלל הריק, היא קשורה לתופעות רחבות יותר בחברה. ואינה משקפת רק מגמה ישראלית.
לאור האמור יש צורך להתמקד בשינויים החברתיים שהובילו למציאות עגומה זו ובהשלכות האפשריות של שינויים אלה על עיצובו של הפרט הגדל בתוכה והשפעתם האפשרית על העלייה בהיקף  ובעוצמה של תופעות אלימות.

שחרור האישה וקידום מעמדה בחברה, היוו גורם מרכזי בשינוי מאזן הכוחות בתא המשפחתי שנטל מכוחו של הגבר את מעמדו וסמכותו המסורתי ופגע ביכולתו לשמר את כוחו הקודם. יציאת האישה לעבודה והשלכותיה של אי התלות הבלעדית בהכנסתו של הבעל, הוסיפה והעצימה מגמה זו. חוקים חדשים חוקקו כדי לשנות מציאות חיים קודמת ותמיכה בקידום מגמת העצמת נשים ושאיפה לשוויון מגדרי כגון:
חוק שוויון זכויות לאישה תש"א 2951
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה 1988
חוק שכר שווה לעובד ולעובדת 1996 ועוד..

כל הפעולות אלה השפיעו על מעמד האישה הנוכחי וניכר שינוי דרמטי בקרב אוכלוסיית הנשים ובמעמדן בישראל  שבאו לביטוי בין היתר בעלייה ברמת השתתפותן בתחום ההשכלה הגבוהה,  בכוח העבודה, שילובן במשרות בכירות ועוד… שינוי נוסף בתחום היחסים בין המינים הושפע מהמגמה העולמית של מי טו, שהחל במגמה עולמית ותרם אף הוא להעצמת נשים וזכותן על גופן.

שינויים אלה לא עלו בקנה אחד עם הפגיעה במעמדו של הגבר במשפחה ולכן חלקים נרחבים  בחברה הגברית ובמיוחד בחלקים המסורתיים שבה להסתגל בקצב המותאם לשינויים אלה. לכן גברים בחברות המסורתיות  התקשו עוד יותר בשינוי החברתי המואץ והתקשו לעמוד בו.

בנוסף לגורמים אלו, היו גם שינויים רוחביים והשפעות חברתיות חיצוניות כגון מגמות כלכליות שהשתנו, מקפיטליזם לקפיטליזם חזירי שהביא לקיטוב כלכלי וחברתי.
שינויים וזניחת ערכים מסורתיים, כגון עזרה הדדית , התחשבות בזולת ומעורבות קהילתית שהביאו להעצמת המיקוד של כל פרט בעצמו ובצרכיו בלבד.

השפעת החינוך המוקדם על הפחתת האלימות

לעלייה בממדי האלימות יש השפעה כבירה על איכות חיי האזרחים בישראל ונוגעת לכל שטחי חיינו. מכוונת נגד כלל המרקם האנושי: נשים, ילדים קשישים עובדי ציבור ועוד. לכן נדרשת  חשיבה והשקעה לא מבוטלת להבנת הרקע לצמיחתה, שכו ענישה מתמקדת בסימפטום ולא במוקד הבעיה. .

ניתן ללא קושי להתרשם שמדובר בבעיה רחבה בהיקפה שלא ניתן להתייחס לכל מרכיביה במאמר אחד, לכן, מאמר זה יתמקד בהיבטים הקשורים בתחומי העיסוק וההתמחות של מכון אדלר העוסק בתחום החברתי אותו מפיצה ומלמדת מזה עשרות שנים (משנת 1962) באמצעות הדרכת ההורים וטיפול במערכת המשפחתית. עבודה זו כוללת בין היתר הקניית כלים לחינוך ולמניעת אלימות והסתגלות טובה ושוויונית המותאמת לתקופה הנוכחית.

שינוי בתפיסת משימת ההורות – אם בעבר משימת ההורים התמקדה בעיקרה במתן מחסה ומזון לילדיהם, עד ליכולת לעמידה עצמאית, הרי שחלו שינויים שהתפתחו בהמשך.
לפני דורות לא רבים, הילד היה האחרון בסדר העדיפות המשפחתית . האב היה הדמות הדומיננטית ועל פיו יישק דבר. שינוי מהותי חל בתחום קידום השוויון במעמד האישה ושינוי מקביל חל גם במעמדו של הילד. הילד הפך למרכז המשפחה וכל תשומת לב המשפחה הייתה מכוונת כלפיו.  הורים ראו את תפקידם  בנוסף לסיפוק צרכיו הבסיסיים  כמי שעיקר משימתם הינה לגדל ילד שמח ומאושר.

השלכות של שינוי תפיסה זו תרמו להפנמה שכל רצונותיו של הילד חייבים להתמלא ובמהירות האפשרית.  לכן נמנעת ממנו האפשרות ללמידה של הצורך בדחיית סיפוקים, נושא חשוב  ומרכזי שכן השלכותיו משפיעות על תפיסת עולמו והתנהלותו בבגרותו. תרגול היכולת לדחיית סיפוקים חשובה להתמודדות  טובה ויעילה יותר עם איסורים ותסכולים וחסרונה עלולה לגרור התנהגות אלימה  כשיחוש מתוסכל מאי יכולתו לקבל את מבוקשו..

הצבת  גבולות בילדות ובבגרות-  הורים רבים מתקשים ביכולת להצבת גבולות. הרצון של ההורה להעניק לילד ולשמחו בשילוב הקושי של ההורה לגרום לילדיו תסכול וצער, מקשים על שני הצדדים: הילד עלול לבכות ולהגיב  בהתפרצות רגשית או מעשית שמעמידה את הורה במצב לא נוח ולכן לעיתים קרובות ייסוג מהאיסור והגבול שהציב. הוא יוותר בהנחה שהילד עדיין צעיר, או שפשוט יתקשה  לשמוע ו/או לראות תגובות מעין אלה. לכן  גם אם היה ההורה עקבי עם המהלך, הוא  עלול לחוש  רגשי אשמה על שהסב כאב לילד ויפצה אותו בהמשך.  תגובות מוטעות בחינוך ובחוסר הצבת גבולות או בפיצוי כזה מאדירות את כוחו של הילד מעבר לרצוי וזו השלכה שיהיה קשה לשנותה עם העלייה בגיל הילד והקושי הגדל והולך  בהצבת גבולות בבגרותו.

 אווירה משפחתית – ילד הגדל באווירה משפחתית רגועה המאפשרת  דרכי תקשורת נאותים, התחשבות  וכיבוד  הזולת, הכרה בערכו ותפיסת מגדר שוויונית, יספוג ערכים אלה מינקותו ומודל  וערכי שעשוי ללוות אותו בבגרותו. כאשר מטרות אלו לא מתמלאות והאווירה בבית או דרכי התקשורת אינן ראויות, זה יהיה המטען שיביא בבגרותו למשפחתו ולחייו הבוגרים. לכן דוגמה אישית (מודלינג) חשוב ביותר והשפעתו קריטית.

דרכי ענישה – אלימות גוררת אלימות, ענישה פיזית מעבר לכאב ולתחושת ההשפלה הנובעת מקיומה  יכולה להוביל לאימוץ והפנמה של התנהלות כוחנית כדרך לפתרון בעיות ולאלימות כשחשים תסכול.

עם העלייה בגיל הילד והשפעת גורמים נוספים על התפתחותו, עשויים לבוא לביטוי באים קשיים  הקשורים לתהליך ההתבגרות ,יחד עם זאת ניתן להניח שאם בסיס התפתחותו היה תקין, וצרכיו הרגשיים קיבלו מענה סביר, תעבור תקופת בגרותו באופן סביר.

למרות האמור, אציין מספר גורמים סביבתיים העלולים להקשות על הורים למתבגרים.

השפעות של גורמים חיצוניים: חברה עבריינית שאליה נקלעו ילדיהם, מגורים בשכונות פשע
צריכת אלכוהול / סמים של בני נוער בהשפעות סביבתיות
מצבים משפחתיים סבוכים  שאליהם נקלעה המשפחה : גירושין, אובדן וכדומה.
חשיפה מרובה לתכנים מיניים או אלימים במידה המשפיעה על התנהגותם, ועוד..
דימוי עצמי נמוך בעקבות כישלונות אישיים (לקויות  היפראקטיביות ועוד…).

הדילמה והקושי של הורים בפיקוח בגיל זה מול הדילמה של הצורך בפרטיות של המתבגר.
ההדרכה מתאימה וליווי של הורים באמצעות המכון מאפשרת קבלת כלים ועשויה לתרום להפחתת האלימות.

מעבר לפעילות רחבה זו  במשך עשרות שנים, מכון אדלר פועל מזה מספר שנים  בשרות בתי הסוהר עם אסירים הכלואים בעבירות שונות ומרביתם בעברות אלימות , במטרה לעודד קשרים משפחתיים  של האסיר עם ילדיו ועם בני משפחתו, כדי לקטוע  במידת האפשר את שרשרת האלימות ולאפשר לילדיו בחירה שונה. על תוכנית זו קיבל המכון פרס הנשיא בשנה זו.

כתבה: מרים סמדר, מטפלת בצוות הקליניקה של מכון אדלר

  

(1). נתון מתוך דיווח שהוכן על ידי מרכז המחקר של הכנסת עבור הועדה לקידום מעמד האישה
(2).ציטוט מדברי יו"ר ועדת השרים למאבק באלימות ח"כ יצחק אהרונביץ

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן