Search
Generic filters

התרומה כצעד להגשמה

מרגרט מיד,
שהיתה אנתרופולוגית פורצת דרך,
אמרה,
שהסימן הראשון לציוויליזציה
בתרבות עתיקה
הוא עצם ירך שנשברה
ואז נרפאה.

מה הקשר?
ואיך הגיעה מרגרט מיד
למסקנה הזו?

חיה ששוברת עצם,
אינה יכולה לשרוד
באין לה אפשרות להגיע למזון
ובהיותה נתונה לסכנת טרף.

לכן,
עצם ירך שבורה, שהחלימה,
היא למעשה עדות לכך
שהפצוע/ה טופל/ה
על ידי אדם אחר
ובזכות זאת
שרד/ה.

“עזרה למישהו אחר בתקופה קשה
היא המקום בו מתחילה הציוויליזציה”,
אמרה מיד.

ואיך כל זה מתקשר
לאימון?

התיאוריה האדלריאנית
רואה בתרומה לזולת ולסביבה
בסיס למשמעות
ולתחושת שייכות
וערך.

באימון האדלריאני,
אנחנו נשענים על התפיסה הזאת,
וחוקרים גם את התרומה העתידית
של המתאמנים שלנו.
התרומה שתיוולד מהשינוי
שהם רוצים
לחולל.

אנו שואלים ומבררים
״מי עוד ירוויח
מהשינוי הזה,
וכיצד ?״

החקירה הזו,
שלעיתים האדם עצמו
אינו מתעכב עליה כלל,
עוזרת למתאמן
לייצר תחושת ערך
ולגייס אנרגיה ומוטיבציה
לצעוד בדרך ההגשמה
ולייצר את השינוי
המיוחל.

דילוג לתוכן